החלטה בתיק בש"א 12491/07

1.                   זוהי בקשה למינוי מומחים רפואיים, הנלווית לתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקשים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 19.11.2005, שחל עליה חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

2.         התובע 1

2.1        התובע 1, יליד 1996, פונה ממקום התאונה לבית חולים "קפלן" ברחובות, כשהוא מורדם ומונשם. בבית החולים אובחן כסובל מחבלת ראש קשה עם דימום מוחי נרחב ואושפז בטיפול נמרץ. כעבור מספר ימים, הועבר לבית החולים תל השומר שם אובחן כסובל משבר בעצם הבריח וחבלה ריאתית. עם העברתו לשיקום, נמצאו ליקויים קוגניטיביים, לרבות קשיים בביצוע משימות הדורשות קשב מפוצל, קשיים בקריאה ובעיות שפה. נצפו סימנים של פוסט טראומה ומוטיזם. הודגמה החמרה בהפרעת התנועות ביד ימין, חסר של שדה ראיה ימני וליקוי בתפיסה חזותית.

מאז 16.2.2005 מטופל תובע 1 במסגרת אישפוז יום במחלקה לשיקום ילדים בבית חולים תל השומר.

2.2               עבור התובע הוגשה בקשה למינוי מומחים בתחומי הנוירוכירורגיה; אורטופדיה; פסיכיאטריה; רפואת פה ולסת; עיניים; אנדוקרינולוגיה ושיקום.

2.3               המשיבים מסכימים למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגיה, אך מתנגדים למינוי  כל יתר המומחים האחרים שנתבקשו. לגופו של עניין, בסוגיית המינויים הנוספים שנתבקשו, מנמקים המשיבים התנגדותם מן הטעם שטרם נתגבשו נזקיו של התובע 1 לאור גילוי הצעיר, והפגיעות הנטענות הינן זמניות, כמו גם הטענה כי אין קשר סיבתי בין התאונה הנטענת ותוצאותיה לבין מגבלותיו של התובע 1, ומקורן נעוץ בעברו הרפואי.

עוד טוענים המשיבים כי כתב התביעה חסר מסמכים רפואיים בתחומים שונים המהווים ראשית ראיה למינוי המומחים בתחומים המבוקשים.

2.4               לאחר שעברתי על כתב התביעה והמסמכים המצורפים לו, ולאור הסכמת המשיבים הנני מורה על מינויו של דר' אלי היימן מבית חולים "אסף הרופא" בצריפין, כמומחה בתחום נוירו כירורגית ילדים.

המומחה יתייחס בחוות דעתו גם לקיומן של נכויות רפואיות חופפות לתחום זה בתחומי רפואה אחרים וכן לצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים.

3.         התובעת 2

3.1               התובעת 2, ילידת 1969, טופלה בבית חולים קפלן ברחובות שם אובחנו חבלות בראש, בפנים, בצוואר, בכתף ובבית החזה. ביום 23.11.2005 נבדקה שוב בחדר המיון של בית חולים תל השומר. מן המסמכים הרפואיים עולה כי התלוננה על הגבלה וכאב בתנועות צוואר וגב, מהקרנת כאבים לגפיים. עוד עולה כי התובעת 2 ביצעה מעקב אורטופדי, טיפולי רפואה משלימה ופיזיותרפיה, במסגרת קופת החולים ובמסגרת פרטית.

3.2               הוגשה בקשה להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה.

3.3               המשיבים מתנגדים למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה ומנמקים התנגדותם בכך שמהמסמכים הרפואיים עולה כי פגיעות התובעת 2, המוכחשות על ידם, היו קלות ובלתי צמיתות והן חלפו מבלי להותיר נכות תפקודית כלשהי, תוך שהם מסתמכים על האמור בתעודת חדר המיון של בית החולים "קפלן" מיום התאונה, כמו גם על בדיקת התובעת 2 בחדר המיון של בית חולים תל השומר והעובדה שלא צורפו מסמכים רפואיים המוכיחים כי נמצאו ממצאים אובייקטיבים במסגרת בדיקות שביצעה.

3.4        כל בקשה למינוי מומחה נבחנת לגופה. בית המשפט בוחן לאור המסמכים הרפואיים אם נדרש מינויו של מומחה. אין מקלים ראש בבקשה למינוי מומחים. לאחר עיון בתיעוד הרפואי, איני מוצא שיש בו די כדי להוות תשתית עובדתית המצביעה לכאורה על נכות אורטופדית כלשהי, ועל כן, לאור התיעוד הרפואי המצוי בתיק בית המשפט, דין הבקשה להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה, להידחות בשלב זה. החלטתי זו נסמכת בין היתר על בדיקת התובעת 2 בחדר המיון של בית חולים תל השומר מיום 23.11.2005 שאין בו כל ביטוי לממצאים אורטופדיים המצדיקים מינוי מומחה מטעמו של בית המשפט, ובהיעדר תיעוד כאמור - הבקשה נידחת.

4.         תובעת 4

4.1               התובעת 4, ילידת 1992, אושפזה בבית החולים "קפלן" ואובחנה כסובלת משבר בעצם הבריח וחבלות בבטן, בפנים ובבית החזה. כן נפגעו שיניה. מן המסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה עולה כי התובעת 4 המשיכה במעקב אורטופדי במרפאות חוץ ובמסגרת קופת החולים אף הופנתה לטיפולי פיזיותרפיה. מן המסמכים עולה כי השבר בעצם הבריח התאחה באופן לקוי.

4.2               הוגשה בקשה להורות על מינויים של מומחים רפואיים בתחומי  האורטופדיה; רפואת פה ולסת ופסיכי אטריית ילדים.

4.3               המשיבים מתנגדים למינוי מומחים רפואיים מהנימוק שמפאת הפגיעות הנטענות וגילה הצעיר של התובעת 4, יש להניח כי לא נותרה לה כל פגיעה המצדיקה מינוי מומחה רפואי. לגופו של עניין, לגבי התחום האורטופדי טענו המשיבים כי הפגיעות הנטענות הינן זמניות, וכי מהמסמכים שצורפו, עולה כי הפגיעות היו קלות ולא הותירו כל נכות. עוד נטען כי התיעוד הרפואי לוקה בחסר, ואין בו כל ראשית ראיה להורות על מינוי בתחום האורטופדיה. באשר לתחומי הפסיכיאטריה והפה ולסת נטען כי לא נמצאה הראשית ראיה לשם מינוי מומחים בתחומים אלה.

4.4               כפי שכבר נאמר, אין בית המשפט מקל ראש בבקשה למינוי מומחים רפואיים שיחוו דעתם באשר למצבו הרפואי של תובע שנפגע בתאונת דרכים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתובע קטין שהיה מעורב בתאונה. בדיקת המסמכים הרפואיים בעניינה של התובעת 4 הביאה אותי למסקנה כי קיימת ראשית ראיה וקמה תשתית ראייתית לכאורית המצביעה על לקות אורטופדית שיש לבוחנה, ורק מומחה מטעם בית המשפט יקבע אם אכן קיימת נכות צמיתה והאם יש צורך להורות על מינוי מומחים רפואיים נוספים. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט תיאודור אור בבר"ע 1338/90 שיק נ' מטלון , פ"ד מד (2) 216).